בית לבב

ב"ה יום שני 09/03/09 י"ג אדר ה'תשס"ט

בתמונות למעלה : הדמות שפורשת ידיים בתוך בוסתן ירוק ... וכן הפרח , שצבעו חי , ועלי כותרתו פרושים במלוא הדרם , מקרינים שמחה לכל עבר .

שתי תמונות אלה , הן בעיניי דימויים טובים לשמחה האמיתית . אין זו שמחה שתלויה במשהו , אלא השמחה בהתגלמותה , כמציאות פנימית קבועה , ונצחית בתוכנו .

תמיד שם , פורשת ידיים ... תמיד שם - בפריחה מלאה !!!

ובכן , אם היא שם , built - in בתוכנו , מדוע איננו רואים אותה תמיד ?

כי היא עדינה ושברירית , עטופה בבלויי סחבות רבים של פחדים ורעיונות משונים ... שאספנו במשך השנים . כמו פרפר , שמצטנף בתוך גולם גס - אך יודע היטב את מהותו הפנימית והנצחית : כנפיים פרושות במלוא צבעוניותן במעוף קליל וחגיגי !

השמחה הפנימית , האש החמימה בתוכנו - היא ניצוץ רב עוצמה אך גם פגיע ... ועלינו לכבד פגיעות זו , כדי שנוכל להיות מחוברים לאש השמחה , ברציפות וללא כל תנאי .

כעת , בואו נחבר תובנה זאת לאכילה .

דיברנו על החשיבות לאכול בכלים קבועים , להרגיל את הנפש לאכילה במסגרת ובמידה , ידועה מראש . לכבד את הצורך של הגוף בתכנים פשוטים וקבועים שיוגשו בשעת הארוחה . הגוף אוהב מאד קביעות , ואם לא נרגיל אותו בקביעות של תכנית אכילה מבריאה , יחפש את הקביעות שהוא זקוק לה בהתפרצויות זלילה קבועות , אשר נהיה שבויים בתוכן .

יש בתוכנו משהו רגיש שעלינו להגן עליו - קראו לזה שמחה - קראו לזה נשמה - קראו לזה אהבה ללא תנאי ...

אם לא ניצור הגנות חכמות ליופי הפנימי הזה שלנו , נהיה שבויים במנגנון לא בריא של קליפות והתגוננויות ומסיכות , לא נרגיש בנוח לצאת לעולם , ולהאיר מן הנשמה דרך הגוף .

במאמר הקודם , דיברנו על החשיבות של סידור המקרר שאצלנו בראש .

התחברנו אל השמחה מן המקום, שאותו היטיבו לנסח חכמינו ז"ל :

" אין שמחה כהתרת הספקות " - התרנו ספקות באשר לתוכנית האכילה המדויקת לנו , לפחות חלק מהספקות , והתקדמנו לעבר בניין הקשר בין גופנו ונפשנו בעזרת התזונה המתאימה .

שמחה נוספת , נוכל למצוא אם נענה על כמה שאלות נוספות , הקשורות בהנהגות האכילה שלנו ונזכיר שתיים מתוכן :

השאלה הראשונה :

איך אנחנו נוהגים כשאנחנו מחוץ לבית ? אוכלים בבית , לפני היציאה ונמנעים מאכילה בחוץ , או אורזים לנו ארוחה מדויקת לשהותנו בחוץ או מתכננים מראש (מתוך ידיעת התפריט הכללי ) מה שייך לנו לאכול מחוץ לבית ומה לא ? ? ?

השאלה השניה :

מתי אנחנו פורשים (נפרדים) מענייני האכילה בכל ערב ? בעניין זה אמר הרמב"ם : לפחת 3 שעות מזמן השינה ורצוי אפילו יותר .

אם בעבר נקשרה בתודעתכם אכילת יתר עם פעילות בשעות מאוחרות בלילה , עליכם לדעת שיקח זמן לנתק את ה "קשר החשמלי" הזה בין שני העניינים : אכילת יתר ופעילות לילית .

רק זכרו שטעימה , בישול , אירוח וכו' בשעות אלו , אפילו בלי כוונה לאכול , עלולים לערער בקלות את הביטחון והאמון שנוצרו בגופנו , ולעורר את "מעגל הקסמים" הבלתי רצוי מתרדמתו . טעימה עלולה להוביל לאכילת יתר שתפגע בבטחון שלנו וכמובן גם באיכות השינה שלנו

לסיכום :

היכולת להינות מקשר מתמיד לשמחה ולבטחון פנימי הקיימים בתוכנו , קשורים בהנהגות האכילה שלנו . נכבד את פגיעותנו , נאהב אותה ונגן עליה באמצעות "החלטות טובות" , הנהגות טובות ו "סייגים" שירחיקו אותנו מהקו האדום ומנקודת ה"אל - חזור" שבגירוי הרגלים לא רצויים והפעלתם מחדש . כל העניינים האלו , הם "עבודה פנימית" מתמדת . שמירת המידות של צלחת האוכל .. קשורה ישירות לעבודת המידות הפנימית יותר שלנו . לטיפוח מידות כגון : איפוק, עידון, הכנעה , חמלה, ויתור, ענוה והכרת תודה .

האם ניתן לומר שחג הפורים "מעמיד בניסיון " את החלטותינו הטובות ?

בהחלט כן . משלוחי מנות שאורזים , שמקבלים , משתה פורים , שמחת החג עם כל הבלתי צפוי והמפתיע והריגוש שבו ...

כל אלו צורפים ומזקקים את החלטותינו הטובות בענייני הבראת - האכילה .

אם בחרנו בשמחה , שהיא פנימית , ואותה להזין ולטפח , זה מה שיקרה בחג הזה . אם בחרנו בשמחה , המוזנת מריגושים חיצוניים , ומפורקן של תאוות האכילה , כזו תהיה שמחתנו - חיצונית וזמנית .

זוכרים ?

משנכנס אדר מרבין בשמחה - לפי פירושו העמוק של הרבי מליובאוויטש :

בכל יום בחודש אדר יורדת מעולמות עליונים שמחה אלוקית גדולה יותר , בכל יום יותר מקודמו . והדרך לקלוט הארה מתגברת זו היא על ידי הוספה בשמחה , של נתינה , של מצווה , של חסד מדי יום ...

ומהו החסד הקרוב ביותר , אם לא בינינו לגופנו - חסד האכילה !

והפעם , לשם גיוון אגיש ל "טעימה " שיר , שכתבתי לפני כעשר שנים . זהו שם השיר :

חסד האכילה

פתח כה גדול / הזדמנות כה כבירה / תיקון ותענוג / שזורים יחד בחמלה ...

בבואנו להזמין שמחה / מן הגנוז אל הנגלה ...

ולנוע , עם הזרם הנפלא , של ~ חסד האכילה .

מתכון

בשביל שגם גופנו יחוש בחסד , התנסו במרכיבים שלפניכם , ליצירת משקה מזין ונעים לשארית החורף .

זכרו את העקרונות שלנו : פשטות , משחק, לא הכל בבת אחת , לבחור , לטעום , לדייק למה שמתאים לנו ברגע זה .

מים חמים , סילאן (ללא סוכר) , דבש חרובים , תמרים קצוצים וצימוקים , פשתן , שומשום וזרעים אחרים טחונים במקום , חלב אורז (אותו ניתן להשיג היום בכל סופרמרקט קליפת תפוז , ציפורן , קינמון , קוקוס, אניסון .

הקשיבו וצרו לעצמכם משקה מזין , לאט - לאט ...

לא הכל בבת אחת .

יגעת - ושמחת ... תאמין !

תודה לכל התגובות החמות והמעודדות , ובעיקר למי שנוהג על פי "המעשה הוא העיקר" ומיישם את הדברים . יישר~כח !

באהבה , אורית לבב