בית לבב

ב"ה י"ט אדר ה'תשס"ט

את 3 התמונות צילמתי לפני 10 שנים בחוף נחשולים .

מדוע בחרתי תמונה של ים ?

כאשר אנחנו ניזונים ממזון, שאינו מרוכז מדיי , ממאכלים אשר קל לגופנו, ובאותה מידה לנפש שלנו - לעכל ולהטמיע אותם, אז... אנחנו כמו נחל זורם או ים . במצב כזה אנחנו מסוגלים לשמור על תנועה מתמדת בתוכנו , בלי להיעשות כבדים ומגושמים מבחינה גופנית ובלי "להתקע" מבחינה רגשית . פעם שמעתי מטפלת ברפואה סינית אומרת שבריאות לפי הרפואה הסינית זה בסך הכל תנועה מתמדת , תנועה זורמת ... ללא חסימות והפרעות . ואני חייבת לומר, פשוט אהבתי את זה .

אגב, אם תסתכלו בתמונה העליונה תראו - כמה עשב וירק צומח בתוך הים. אבל זה כבר נושא למאמר אחר , שיעסוק בנושא המעניין של ה"ירקות" המזינים... הגדלים בתוך הים !

בתמונה התחתונה , אנחנו רואים את הדייגים .

דייג הינו, בעיניי, משל טוב ליכולת שלנו להתרכז . דייג הוא סוג של ריכוז נינוח, פעילות שאינה מלווה במאמץ אבל דורשת קשב . הקשבה למים שמסביבנו , עירנות לשרירים שלנו , והרפיה . באופן דומה, תזונה טובה , אינה צריכה להיות קיצונית ומתוחה אבל בהחלט דורשת עירנות וקשב. עלינו להיות עירניים לדברים שמשבשים את הנינוחות הזורמת שלנו , שמייבשים את החיוך הפנימי שלנו... ועל כך במאמר לפניכם .

כבר שנים שאני חוקרת לעומק את השאלה - מה גורם לנו, בני-האדם, לאכילת יתר. לא אכילת יתר אקראית, אלא צורת שימוש באוכל, שהיא תבנית התנהגותית החוזרת על עצמה ואשר מייצרת בתוכנו תסכול ואשמה . אני מתבוננת בשאלה זו דרך ניסיון ההתמודדות האישי שלי מילדות ... ובמקביל דרך העזרה לאחרים בעשר השנים האחרונות. לשמחתי, מצאתי תשובות מהרבה כיוונים ואני מצפה להמשיך ללמוד את הנושא.

במאמר הזה אתמקד באחת התשובות האפשריות שגיליתי, והיא קשורה למגע שלנו עם מזון מרוכז.

מזון מרוכז יכול להגיע ממקום מתועש מאד, כאשר הוא מלא בסוכר וחומרים תעשייתיים אחרים . דוגמאות למאכלים כאלה הם : שוקולד - מהכיוון המתוק , או חטיפים מלוחים למיניהם מהכיוון המלוח.

אולם, גם מוצרי טבע בסיסיים רבים הם מזון מרוכז : טחינה, חמאת שקדים, דבש... ועוד. וכעת אולי אפתיע אתכם, גם אם נלך צעד אחד לאחור... לכיוון המקור, נגיע למזון מרוכז. מהם המקורות הטבעיים של כל ה"טחינות" למיניהן? כמובן, האגוזים לסוגיהם . ובכן, האגוזים לסוגיהם, במצבם הגולמי הטבעי, אף הם הינם מזון מרוכז.

מה ההבדל אם כך, בין שוקולד עם אגוזים, טחינה גולמית מהקופסא ושקדים טבעיים ? ככל שהמוצר פחות תעשייתי ומעובד, כך המצב המרוכז שלו, הוא עדין יותר, פחות מרוכז ויותר נוח לעיכול . ואם הזכרנו אגוזים, אז לגבי המצב הקלוי של אגוזים וזרעים, מובן שהוא מרחיק אותנו עוד יותר מהבריאות הטבעית. רישמו לעצמכם שלקלות את האגוזים = גם כולא (משחק מילים) את הבריאות.

בנוסף לאגוזים, גם פירות יבשים , הנחשבים מזון בריא, הם מזון מרוכז ביותר .

ואנא הוסיפו לרשימה גם את אותן הקטניות , שפשוט זורקים אותן לסיר לשעה עד שלוש שעות במצבן היבש, הגס והגולמי .

אז מה ?

מה איכפת לנו?

מה קורה לנו כשאנו מתפתים למזון גולמי ומרוכז ?

אם זה מאכל מתועש, המכיל ריכוז גבוה של תוספים סינתטיים, צבעי מאכל, שומנים מוקשים וכו' , שוקולדים וחטיפים, ונאכל ממנו אכילת - יתר, אנחנו עלולים ממש לסבול. מטופלים שלי תיארו את זה כ "גיהנום בבטן".

מכל מגע עם מזון מרוכז,נוצר בלבול במערכת שלנו המביא לאכילת יתר. לפעמים מאכילת יתר של מזון מרוכז עדין יחסית, כמו שקדים ותמרים, אנחנו עלולים להתפתות לסוכרים בעייתיים וכבדים יותר, קמח לבן, שוקולד וכו'.

וגם אם מאכילת יתר של אגוזים ופירות יבשים, לא נחווה את אותו "גיהנום בבטן", עדיין נרגיש תופעות גופניות לא נעימות: נוצרים גזים, ליחות, וכן הלאה...

יש לי מטופלים רבים, שעשו כברת דרך, וחטיפים תעשיתיים, וכמובן קמח וסוכר לבן אינם נכנסים אליהם הביתה עוד. אם הם מתפתים לאכילה ריגשית, אכילה כפיצוי וכו' זה יהיה רק מפירות יבשים ומאגוזים. ברוך השם, אין בכך סבל פיסי גדול, למרות העומס על המערכת - אבל יש כאן סבל רוחני . מה הכוונה ? עצם הסיטואציה הנפשית שמאכל כלשהו, אפילו מאכל טבעי "לוקח אותנו" "משתלט עלינו" "חזק מאיתנו" מחליש את גרעין העוצמה הפנימית שלנו, לוקח מהפוקוס היצירתי ומהבהירות הפנימית הטבעית, מאותו קשב ומאותו מירכוז דינאמי ועדין, שהזכרתי בתחילת המאמר.

אז אם אתם במקום של אי-נוחות גופנית או רוחנית מהתזונה שלכם, עכשיו אתם יודעים שיש לזה קשר עם מזון מרוכז.

אם הבנתם את הרעיון של זהירות מההשפעות של מזון מרוכז , אז הנה העצות הטובות שיעזרו לכם בכך:

1. השרו את האגוזים / שקדים במים , כל הלילה או רק לכמה שעות . זה תהליך "טרום הנבטה" שכבר מעורר את האנזימים לפעולה . בזכותם, העיכול והספיגה מהמזון יהיו קלים יותר .

2. עשו אותו דבר עם פירות יבשים - אם הם קשים .

הנהמתכון "על הדרך: השרו בלילה קצת זרעים / אגוזים + פירות יבשים , שלמים או קצוצים, בקערית עם פתיתי קואקר ומים או מיץ תפ"ע ללא סוכר + קינמון לפי טעמכם . איכלו בבוקר בהנאה .

אתמול מצאה אותי באינטרנט ידידה, שלפני 6 שנים הצעתי לה את המתכון הזה. להתרגשותי ולהפתעתי, היא סיפרה על שרשרת של תופעות טובות התחזקות ושל גמילה הדרגתית מאכילת יתר שהיא חווה מאז, בזכות התמדתה בארוחת בוקר זאת.

1. כדאי לדלל מעט במים את הטחינה / שקדיה לפני השימוש בה, או להוסיפה למזון שמכיל כבר נוזלים - כמו סלט, מרק המוגש לשולחן, תבשיל דגנים או ירקות וכד'. להוסיפה בשלב ההגשה - לא הבישול.

2. הגענו לקטניות ולדגנים. אלו משנים את מהותם כאשר הם עוברים תהליך של השריה "טרום הנבטה" או הנבטה מלאה. עוברים ממצב גולמי, מרוכז, ומורכב לעיכול למצב דמוי ירק, עדין ונוח לגופנו.

הנבטה

כולכם מוזמנים להגיע אלינו ל"סעודה לימודית" הכוללת לימוד חווייתי ומקיף בנושא המרתק הזה. במאמר הנוכחי, אשמח לתת סקירה קצרה של היתרונות והדרכה לגבי שיטת ההנבטה הבסיסית המומלצת.

ישנם כל מיני מתקני הנבטה ושיטות הנבטה, כאן אציע את השיטה הפשוטה, שתחבר אתכם לפעילות זו לתמיד, כך אני מקווה. כמחפשת ניצחית של אמת ופשטות, יעילות וקלילות, גיליתי שיטה פשוטה זו, במהלך נסיונותיי ואני דבקה בה.

התחילו את התנסותכם בהנבטה עם עדשים ירוקים, שאחוז ההצלחה איתם הגבוה ביותר. אנא זיכרו 3 שלבים:

השריה - השרו כוס עדשים ב3 כוסות מים למשך כל הלילה. שלב זה מעורר את כח הנביטה. העברה למסננת - במהלך הבוקר, גשו לכיור ושפכו את העדשים עם מי ההשריה לתוך מסננת פלסטיק פשוטה עם "רגליים" קטנות בתחתית שלה. זהו מתקן ההנבטה, המאפשר איורור וניקוז. וכל הנותר הוא: "2 מקלחות ביום" - פעמיים ביום שיטפו במי ברז זורמים את העדשים שבמסננת. כך מעניקים לחות מתחדשת, המאפשרת נביטה. תוך יממה וחצי תראו את התחלת הנביטה. "עצירה ואיחסון" - טעמו מדי פעם את הנבטים המתפתחים, כאשר טעם העמילן יפוג מהם, והם יקבלו טעם מיימי ומתקתק. כעת יש להניח להם להתיבש . ולאחסנם בקופסה במקרר.

שימוש בנבטים: כמות קטנה יכולה להשתלב בתוך כל סלט. סלט חי או סלט מבושל. ניתן "לחלוט", לשפוך עליהם מים רותחים ולרככם מעט ואז להוסיפם לסלט. ניתן לטחון לממרח בשילוב תבלינים. ניתן להוסיף לכל תבשיל - מומלץ לאחר כיבוי האש. ולהניחם להתרכך באדים כשהמכסה סגור. ניתן להגיש כ"שקדי מרק". ועוד ...

לקראת סיום המאמר - נחזור לתחילתו : קשב וריכוז

מי שמע על אומגה 3 ? לאחרונה זה נשמע כמו שם של איזו דודה ... ששמענו עליה פעם. יותר ויותר אנשים שמעו מהעיתונים או מהרופא שלהם על הרכיב התזונתי החשוב.

חומצה שומנית חיונית לתפקודי המוח והגוף, אשר הגוף אינו מייצר וזקוק למקורות תזונתיים חיצוניים על מנת לקבלה.

עוד כשהיינו ילדים ניסו להלעיטנו בשמן דגים לצורך זה. אצלנו זה לא החזיק מעמד. מבחינתי הפתרון הוא אומגה 3 ממקור צמחי, לא מהים. זכינו שמדעני המכון הוולקני בארץ ישראל שלנו מצאו פתרון שנראה מתאים לכולם: כמוסות רכות, בטעם עדין, שניתן לבלוע, לשים באוכל, ואפילו לשים בפה וללעוס בכייף. ומהו החומר שבכמוסות? שמן מרווה מרושתת.

צמח בר תמים ופשוט שהתגלה כנושא בתוכו אוצר יקר.

מכך שהילדים בעצמם מבקשים וזה מרגיע אותם, מכך ששעות השינה שלהם מסתדרות ומכך שהנכונות שלהם להתמודד עם האתגרים שלהם בחיים ועל ספסל הלימודים עלתה, מכל אלו אני למדה שזהו המוצר הנכון. אם גם אתם רוצים לחזק את האיזון התזונתי בבית - אני ממליצה .לכל מי שירצה אוכל לשלוח מידע נוסף.

שימו לב, שכעת ניתן להירשם בעצמכם לרשימת החברים ולניוזלטר . ככל שתגדל הרשימה בודאי נקבל כולנו עידוד והשראה גדולים יותר .

המשיכו להשתמש במנגנון התגובות - תמצאו את עצמכם מחוזקים מכך.

ונסיים בברכה : שנזכה לעדן את יחסנו למזון והמזון בתמורה יוסיף בנו עידון . שנזכה להקשיב וגם לשמוע איך להזין את עצמנו ברוגע .

שלכם, אורית .